חוות דעת כלכלית – חלק א'

דף הבית » מאמרים » חוות דעת כלכלית - חלק א'

 

חוות דעת כלכליות והערכות שווי לתיקי בתי משפט

 

חלק א' – חוות דעת כלכליות מטעם אחד מהצדדים, "חוות דעת מומחה" מטעם בית המשפט.

 

קיימים מספר מצבים בהן נדרשת חוות דעת כלכלית / הערכת שווי בתיקים המתנהלים בבתי המשפט השונים בארץ.

ניתן לסווג עבודות כלכליות אלו בחלוקה לפי זהות מזמין העבודה:

1.      עבודה כלכלית שהוזמנה על ידי לפחות אחד מהצדדים לתיק,

2.      "חוות דעת מומחה כלכלי" שהוזמנה מטעם בית המשפט הדן בתיק.

 

1.א – חוות דעת מטעם אחד הצדדים

בתיקים בעלי אופי מסחרי, בהם צד א' טוען להפסדים כלכליים שנגרמו כתוצאה מהתנהגות צד ב', יש כמובן "לכמת" את הנזק שנגרם, דהיינו: לתת ערך כלכלי הוגן לנזקים שנגרמו.

בנוסף, אם קיימת מחלוקת בנוגע לשווי הישות הכלכלית (חברה / שותפות / עסקה משותפת וכ"ו) – ממציאים הצדדים לבית המשפט הערכת שווי, לצורך חיזוק טענותיהם.

1.ב – חוות דעת נגדית (מטעם הצד שכנגד)

במרבית המקרים בהם צד ב' (בד"כ הצד הנתבע) שולל את טענות התובע ומתנגד להן, מגיש צד ב' חוות דעת נגדית מטעמו, האמורה להזים את טענות התובע.

ייתכן מצב בו יגיש צד ב' חוות דעת כלכלית מטעמו אשר תוכיח, כי לא רק שלא נגרם נזק לתובע המקורי (צד א'), הרי שהתנהגות צד א' גרמה נזק לנתבע.

 

ב. מינוי מטעם בית המשפט כ"עד מומחה" בסוגיה כלכלית

יש מצבים בהם הסוגיה הנדונה מצריכה בדיקה כלכלית של מומחה מטעם בית המשפט. במקרה זה ממנה בית המשפט מומחה כלכלי מטעמו (מתוך מאגר סגור של מומחים כלכליים אשר אושרו על ידי בית המשפט) אשר מגיש את חוות דעתו לבית המשפט (מזמין העבודה).

 

 

 

חוות דעת כלכליות מטעם אחד הצדדים בתיק – נקודות חשיבות בביצוע הבדיקה הכלכלית

o        על המומחה הכלכלי להכיר היטב את העובדות בתיק. לשם כל עליו לקרוא את כתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד (אם הוגשה כזו), כולל נספחים רלוונטיים.

o        אין המומחה נדרש לרדת לעומקן של סוגיות משפטיות, אבל עליו להבין היטב את שלל העובדות והנסיבות אשר הביאו את הצדדים להתדיינות משפטית.

o        חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מבוססת, ככל שניתן, על עובדות ונושאים שאין לגביהם מחלוקת, לדוגמא: חוזים חתומים בין הצדדים, מחירים שנקבעו בחוזים אלו ובהתקשרויות עליהן אין עוררין, תאריכים רלוונטיים המוסכמים על ידי הצדדים וכ"ו – הכל כפי שהוסכם בין הצדדים טרם פרוץ המחלוקת המשפטית.

o        חישוב הפסדים כלכליים / אובדן רווחים צריך שייעשה בצורה מקצועית וזהירה, בהתבסס על עובדות והנחות עבודה שקולות.

o        בד"כ אנו נוקטים בשיטת "What If", דהיינו: מה היה המצב הכלכלי אילולא הגיעו הצדדים למחלוקת ביניהם.

o        בביצוע חישוב הנזק הכלכלי שנגרם בגין שנים עתידיות, יש להימנע מ"אופטימיות יתר" בכל הקשור לגידול במחזורי המכירות, נתח השוק, צפי לעליית מחירים וכד'. התחזיות לגבי שנים אלו צריך שתהיינה מבוססות ככל שניתן, נסמכות על העבר או על מיקרים דומים אותם ניתן להוכיח בבית המשפט.

o        במקרים בהם נדרש לכמת את ההפסד הכלכלי שנגרם לאחד הצדדים הנובע מאובדן מכירות / הכנסות, יש לנסות ולהסתמך על הדוחות הכספיים המבוקרים של שנים קודמות בכל הקשור להערכת גובה המחזור, שיעור הרווח הגולמי, שיעור הרווח התפעולי והרווח הנקי. מאליו ברור כי בדיקה מקצועית תסתמך על נתוני מספר שנים, בכדי להימנע מהשפעה נקודתית של אירועים חד-פעמיים וחריגים העשויים לשנות את תמונת המצב הכללית.

o        את ערך הנזק הנומינלי כפי שחושב יש להוון למועד הגשת התביעה (או כתב ההגנה / התביעה שכנגד – לפי העניין) וזאת בהתאם ל"חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א 1961".

o        בביצוע הערכות שווי, על הבודק הכלכלי להדגיש מהי שיטת הערכת השווי שנבחרה ולנמק מדוע בחר בשיטה זו.

o        באם בחר הבודק הכלכלי להשתמש בשיטת היוון תזרים המזומנים התפעולי הנקי של הישות הכלכלי (להלן: Discounted Cash Flow – DCF), עליו לציין מהם הפרמטרים  העיקריים והנחות העבודה ששימשו אותו בביצוע הערכת השווי, כולל: שיעור הגידול הצפוי בשנות התחזית, שיעור הגידול הפרמננטי לצורך קביעת "שנה מייצגת" (שנה טרמינלית), מקדם ההיוון המתאים לישות המוערכת, יחס חוב / הון, שיעור הניכיון בגין היעדר סחירות בחברות פרטיות (DLOM), וכד'.

o        מאליו ברור כי חוות הדעת של הבודק הכלכלי מוגשת, טרם מסירתה, לעיון הלקוח ובא כוחו (עורך הדין). סביר להניח כי ייעשו שינויים ותיקונים נדרשים הבאים לחדד ולשקף טוב יותר את טענות מזמין העבודה.  לפיכך, יש לצפות לשינויים בין הטיוטה הראשונית לבין הדוח הסופי שיוגש ללקוח (ובאמצעותו – לבית המשפט). על המומחה הכלכלי להיות קשוב להערות לקוחו.

o        חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מוגשת בהתאם לנהלים וקריטריונים שנקבעו על ידי בתי המשפט. חוות דעת המוגשת באופן שונה עשויה שלא להתקבל או, לכל הפחות – לא תתקבל בברכה- על ידי בתי המשפט בארץ.

 

 

עד מומחה – מינוי מטעם בית המשפט

על המומחה לזכור כי עבודתו הוזמנה על ידי בית המשפט, למרות שעלותה מתחלקת בד"כ בין הצדדים לתיק.

המומחה רשאי לזמן את הצדדים לפגישות עבודה, במטרה לשמוע מהם פרטים רלוונטיים בכל הקשור לסוגיה אותה נתבקש לבדוק (ולא מעבר לכך).

על הצדדים לספק למומחה הכלכלי מסמכים וחומר ככל שידרוש, והכל במסגרת הסביר והנדרש לצורך ביצוע משימתו.

על המומחה לעדכן את מזכירות בית המשפט בו מתנהל התיק על קצב ההתקדמות. רשאי המומחה לבקש מבית המשפט ארכה בהגשת חוות דעתו, אם נתקיימו נסיבות המצדיקות בקשה זו, לדוגמא: הצדדים לא סיפקו חומר כפי שנדרש, העבודה דורשת השקעת שעות עבודה מעבר למכסת השעות כפי שנקבעה על ידי בית המשפט וכ"ו.

המומחה הכלכלי יגיש את עבודתו לבית המשפט – מזמין העבודה. ייתכן כי העבודה תכלול נתונים מסחריים סודיים שאין בית המשפט מעוניין שיהפכו לנחלת הכלל. במקרים אלו תישאר העבודה ברשות בית המשפט אשר יחליט אילו חלקים מתוכה יעברו לעיון הצדדים.

על המומחה הכלכלי להיות זמין לשאלות ולהבהרות העשויות להידרש מטעם בית המשפט בכל הקשור להנחות העבודה, העובדות והמתודולוגיה בהן השתמש לצורך ביצוע העבודה.

 

חלק ב' של מאמר זה יעסוק בבדיקת חוות דעת שהוגשה לבית המשפט מטעם אחד הצדדים ("חוות דעת על חוות דעת").

 

נעם פרדס, רואה חשבון וכלכלן בכיר (MA),

·         מתמחה במתן חוות דעת כלכליות והערכות שווי בתיקי בתי משפט, כולל הופעות בבתי משפט,

 

·         משמש "עד כלכלי מומחה" ו"בודק כלכלי" מטעם בתי המשפט בישראל.

אנו מתמחים במתן חוות דעת כלכליות בתיקי בתי משפט בתחומים: אומדן נזקים כלכליים, הערכת הפסדים, הפסדי שכר והשתכרות, הערכת שווי לחברות ושותפויות, בדיקות נאותות חשבונאיות (Due Diligenceׂׂׂ), חישובי איזון משאבים.…

תפריט נגישות